תקנות בתי דין דתיים (דמי בטלה), תשי"ז-1957

תקנות בתי דין דתיים (דמי בטלה), תשי"ז-1957 1
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6 ו-8 לחוק בתי דין דתיים (הזמנה לבית הדין), תשט"ז-1956, אני מתקין תקנות אלה:
1. שכר עדים והוצאותיהם (תיקון: תשס"א)
נענה אדם להזמנה להעיד בבית דין, רשאי בית הדין לצוות כי ישולמו לאותו אדם דמי נסיעתו ממקומו למקום מושב בית הדין וחזרה, וכן דמי בטלה ודמי לינה כפי שייראו בעיני בית-הדין, ובלבד שלא יעלו על השיעורים הנקובים בתוספת השניה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התוספת).
2. שכר מומחה ורופא
(א) נענה אדם להזמנה להעיד בבית דין כמומחה, ישולם לו, נוסף על דמי הנסיעה והלינה כאמור, שכר כפי שייראה בעיני בית הדין.
(ב) לא יחוייב אוצר המדינה לשלם, על פי תקנת משנה (א), שכר מומחה העולה על השיעורים הנקובים בתוספת.
(ג) בדק רופא גופו של אדם, או הגיש דין וחשבון או תעודה רפואית לבית הדין, ישולם לו שכר לפי השיעורים הנקובים בתוספת.
3. מניעת תשלומים כפולים
(א) לפני מתן צו בדבר תשלום דמי נסיעה, דמי בטלה ודמי לינה לעד, יברר בית הדין אם ניתנו צווים בדבר תשלומים כאמור לאותו עד בקשר עם משפט אחר שחל אותו יום, או שנדחה לאותו יום מהיום שקדם לו, בין באותו בית דין ובין בבית דין אחר שישב בדין באותו מקום מושב.
(ב) לא יהיה העד זכאי לדמי נסיעה או לדמי לינה אם נפסקו לו תשלומים אלה מחמת משפט אחר כאמור.
(ג) לא יהיה העד זכאי לדמי בטלה שיעלו על ההפרש שבין הסכום הנקוב בתוספת לבין התשלום שנפסק לו מחמת משפט אחר שחל באותו יום.
תוספת
(בוטלה) (תיקון: תשס"א)
_________________________________
1 ק"ת תשי"ז, 1400; תשכ"ב, 1062; תשכ"ו, 1848; תש"ם, 1768, 2024; תשמ"א, 1525; תשמ"ב, 1349; תשמ"ג, 1201; תשמ"ד, 860, 1505; תשמ"ח, 46; תשמ"ט,1133; תשס"א, 499. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: